להתגרש – מחשבות בע"מ

לא היה לי רומן ולא בגדתי מהיום שהכרתי את אשתי.

בחצי שנה האחרונה זה כמעט קרה.

פעמיים.

לפני חצי שנה בערך, במסגרת עבודתי, דיברתי עם אחת העובדות, סמול טוק, מה שאני ממש

לא טוב בזה.

כעבור כמה ימים, שוב יצא לנו לדבר, ושוב השיחה ממש זרמה.

ושוב היו לנו כמה שיחות שממש זרמו.

באחת הפעמים אותה עובדת התיישבה על השולחן, רגליים על הכיסא ואמרה כמה מילים

בצורה שלא השאירה לי מקום לדמיון – "יש עניין".

באותו רגע התאהבתי בה ! (עד לאותו רגע, זה אפילו לא עלה לי במח).

בפועל אף אחד לא אמר לשני על המחשבות, אבל המשכנו לדבר אחד עם השני.

כעבור מספר שבועות עזרתי אומץ, ודיברתי עם אחד העובדים בחברה שהוא חבר טוב מאוד שלה,

וידוע לי שמה שאנחנו מדברים, נשאר בינינו, וסיפרתי לו על הרגשות שיש לי לאותה עובדת.

אז אכן, למזלי הוא לא דיבר עם זה עם אף עובד אחר, אולם השיחה הועברה לאותה עובדת.

"זומנתי" על ידה לשיחת מוטיבציה, שתמציתה: אתה נורמלי? אני נשואה עם ילדים, אין מצב.

אולי התשובה באה מפחד.  בקיצור לא היה פה רומן, אבל היה לי רצון שזה יקרה.

שורה תחתונה – היא והוא פוטרו לאחר שבועיים עקב קיצוצים, כנראה עדיף שלא נפגש.

אגב, היא מצאה עבודה תוך שבוע בחברה גדולה יותר בתפקיד בכיר, הוא נהפך להיות עצמאי

בתחום שונה לגמרי ומצליח מאוד  בתחומו.

המקרה השני קרה לפני 3 שבועות- יצאתי עם חבר לפאב שכונתי תל-אביבי (פאב ידוע), ופתאום ראיתי אותה – את המלצרית.

(זה פאב קטן, אז יש שם רק את המלצרית, ברמנית, טבח ובעל הפאב).

כעבור שבוע היינו שוב בפאב הזה, ולא יכולתי להפסיק להביט בה.

בסוף הערב השארתי לה פתק.     לא היא לא חזרה אלי. היא בטח מקבלת כמה פתקים כאלה בערב.

אולי השבוע אני אלך לפאב הזה שוב. נראה מה יהיה…

אגב, סתם לקוריוז – את אותו עובד שפוטר, פגשתי בדרך לפאב, ביום שראיתי את המלצרית לראשונה..

תגיות: בגידה, רומן

כתובת טרקבק | RSS תגובות